Idan Suliman™ DATA ANALYSIS · EXPERT OPINION

חוות דעת מומחה

חוות דעת מומחה בתובענה ייצוגית

תובענה ייצוגית, המכונה גם תביעה ייצוגית, מתבררת בשני שלבים. תחילה מכריע בית המשפט בבקשה לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית, ורק אם אושרה, מתבררת התובענה עצמה. אנו מכינים חוות דעת מומחה כמותית לשני השלבים, לצד המבקשים או לצד המשיבה: אומדן גודל הקבוצה ותחשיב הנזק, בחינת מדגם, התייחסות לחוות דעת נגדית ובדיקת הסדר פשרה.

הניתוח הכמותי נדרש כבר בשלב הראשון. בבקשה לאישור התובענה יש לפרט את המספר המשוער של חברי הקבוצה, את הסכום המשוער של תביעותיהם ואת אופן החישוב, או לנמק מדוע אי אפשר לשער אותם (תקנה 2(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש״ע-2010); וצו לגילוי מסמכים בשלב זה ניתן רק אם המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לתנאי אישור התובענה (תקנה 4(ב)). מכאן שהניתוח הראשון נעשה לפני שהתקבלו נתונים מהמשיבה, על בסיס מידע פומבי ודוגמאות בלבד.

השלב הזה הוא גם, ברוב המקרים, השלב שבו ההליך מסתיים. במחקר של מחלקת המחקר של הרשות השופטת על התיקים שנסגרו בשש השנים הראשונות לחוק, 57.3% מהתיקים הסתיימו בהסתלקות לפני אישור התובענה ו-14.7% בהסדר פשרה לפני אישור התובענה, ורק 0.8% בפסק דין לאחר אישור התובענה; ההחלטה בבקשה לאישור התובענה ניתנה בממוצע כ-562 ימים מהגשתה. חוות הדעת שמצורפת לבקשה או לתשובה היא לא פעם הניתוח הכמותי היחיד שבית המשפט יראה.

מה בית המשפט בוחן בבקשה לאישור התובענה, ומה הנתונים יכולים להראות

סעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות מונה את התנאים לאישור התובענה, ותקנה 2(א) מפרטת מה הבקשה צריכה לכלול. שלוש שאלות מתוכן נשענות במידה רבה על נתונים:

  • שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ואפשרות סבירה שיוכרעו לטובתה (סעיף 8(א)(1)). השאלה הכמותית היא אם הדפוס הנטען אחיד: אותו פער, באותו כיוון, אצל רוב חברי הקבוצה, או שהוא משתנה בין סניפים, מוצרים, מסלולים ותקופות. ניתוח הפיזור מראה אם יש כאן שאלה אחת לכל הקבוצה, כמה שאלות לתתי-קבוצות או אוסף של מקרים פרטניים, והבחנה בין פער שיטתי לבין תנודה אקראית מראה אם יש בכלל ממצא להכריע בו.
  • תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת (סעיף 8(א)(2)). כאן השאלה היא אם אפשר לחשב את הנזק, אם נגרם, בשיטה אחת לכל חברי הקבוצה ומנתונים שקיימים אצל המשיבה, או שכל חבר יצטרך להוכיח את עניינו בנפרד. חוות דעת שמציגה שיטת חישוב אחת, את הנתונים שהיא דורשת ואת המגבלות שלה, עונה על השאלה הזו בשפה של נתונים.
  • גודל הקבוצה וסכום התביעה (תקנה 2(א)(6) ו-(7)). אומדן בטווח, מנתונים פומביים ומהדוגמאות שנאספו בתיק, עם ההנחות שמאחוריו ועם ניתוח רגישות שמראה איזו הנחה מזיזה את התוצאה. הדוגמה בהמשך העמוד מראה איך זה נראה.

ההכרעה בתנאים האלה היא של בית המשפט. חוות הדעת מספקת את התשתית הכמותית שעליה הוא מכריע.

מה קבע בית המשפט העליון על נתונים, מדגם ואומדן

ארבעה פסקי דין של בית המשפט העליון, שקראנו במלואם באתר הרשות השופטת, מתווים מה בית המשפט מצפה לראות בניתוח הכמותי:

  • רף ההוכחה בשלב אישור התובענה (רע״א 2128/09 הפניקס חברה לביטוח בע״מ נ׳ עמוסי, 5.7.2012). כבר בשלב המקדמי נדרשת תשתית ראייתית מספקת שמקימה סיכוי סביר, ולא די בכתב התביעה (פסקה 12). כפי שציטט בית המשפט מדברי יוזם החוק, ״אפשרות סבירה״ אינה סיכוי של 51%, והכוונה אינה לנהל את התביעה פעמיים (פסקה 14); בירור רוב התביעה כבר בשלב אישור התובענה חורג מהאיזון שקבע המחוקק (פסקה 15). סעיף 8(א)(1) אינו דורש שהשאלות המשותפות יכריעו את הפרטניות, ומשקלן נבחן במסגרת השאלה אם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת (פסקאות 10-11): ככל שנותרות יותר שאלות פרטניות, היעילות וההגינות פוחתות (פסקה 19).
  • שיעור בסיס מול פער נטען (ע״א 1509/04 דנוש נ׳ Chrysler Corporation, 22.11.2007). הערעור על דחיית הבקשה לאישור התובענה נדחה, משום שלא הונחה תשתית ראייתית לאפשרות סבירה. בית המשפט ציין כתמיכה במסקנתו בדיקה של משרד התחבורה, שלפיה שיעור החלפת מחשבי הרכב בדגם הנדון דומה לשיעור בכלי רכב מסוגים אחרים, כ-10% בקירוב (פסקה 13). השוואה כזו היא בדיוק השאלה אם הפער שיטתי.
  • דרכי חישוב הנזק (ע״א 345/03 רייכרט נ׳ יורשי המנוח שמש, 7.6.2007). כשאפשר לחשב את הנזק לכל חבר בקבוצה, מחשבים כך (פסקה 72). כשלא, למשל כשקשה לאתר את החברים, כשאין קבלות או כשהנזק לכל אחד קטן, אפשר לקבוע נזק כולל לקבוצה, ובמשפט האמריקאי עושים זאת גם בשיטות סטטיסטיות, במדגמים ובמודלים מתמטיים (פסקה 63). דיני הראיות לעניין משקל וקבילות זהים בשתי הדרכים (פסקה 64).
  • אומדן עם עוגנים, וחוות דעת על סקר (ע״א 10085/08 תנובה נ׳ עזבון המנוח ראבי, 4.12.2011). גודל הקבוצה נקבע על בסיס חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, שהעריך טווח של 166,307 עד כ-330,000, ובית המשפט בחר ב-220,000 כקביעה זהירה (פסקה 41). בית המשפט העליון אישר הסתמכות על חוות דעת המבוססת על סקר צרכנים, בכפוף לבחינת מהימנותה, ואת ההתאמה של ממצאיה כלפי מטה בשל ניסוח שנטה להחמיר (פסקה 42). כשאי אפשר לחשב במדויק, אפשר לאמוד בעזרת נתונים סטטיסטיים וחוות דעת מומחים, אבל לא ״סכום שרירותי הנראה כניחוש גרידא״: האומדן צריך עוגנים בחומר הראיות (פסקה 53), והוא נעשה על הצד השמרני, כדי שהחיוב הכולל לא יחרוג מהנזק (פסקאות 51 ו-58).

השפעת חוות הדעת בכל שלב של התובענה

לפני הגשת הבקשה לאישור התובענה

בדיקה מקדימה מבוססת נתונים: האם קיים פער מדיד, מה היקפו ומי נפגע ממנו. מקורות אפשריים בשלב הזה: מחירים ותנאים שפורסמו, דוחות כספיים ודיווחים לרגולטור, רכישות מבחן ודוגמאות שנאספו. התוצר: אומדן של גודל הקבוצה ושל הסכום בטווחים, ורשימת נתונים ממוקדת לבקשת הגילוי.

  • אימות ההיפותזה מול הנתונים, לפני ההחלטה
  • תשתית ראייתית ראשונית לבקשת גילוי (תקנה 4(ב))
  • אומדן לפי תקנה 2(א)(6) ו-(7)

התשובה לבקשה

למשיבה 90 ימים מיום ההמצאה להשיב (תקנה 2(ג)), ולמבקש 30 ימים להשיב לתשובה (תקנה 2(ד)). בית המשפט רשאי להחליט על יסוד החומר שהוגש בלבד (תקנה 2(ה)), ולכן הניתוח שמצורף לתשובה צריך לעמוד בפני עצמו: בדיקה על נתוני החברה אם הדפוס הנטען קיים ובאיזה היקף, שחזור התחשיב של המבקש, וטווח חשיפה לניהול ההליך או לפשרה.

  • בדיקה על נתוני החברה עצמה
  • שחזור התחשיב של המבקש
  • טווח חשיפה בהנחות גלויות

גילוי ועיון במסמכים

צו גילוי בשלב הבקשה לאישור התובענה מוגבל למסמכים הנוגעים לשאלות שהבקשה מעוררת (תקנה 4(ב)(1)), ולכן בקשה מדויקת עדיפה על בקשה רחבה: אילו שדות, באיזו רזולוציה (עסקה, לקוח או חודש), לאיזו תקופה ומאילו מערכות. כשהנתונים מגיעים, בודקים קודם את שלמותם: תקופות חסרות, כפילויות, שינויי הגדרות במערכת ופערים בין מקורות. בית המשפט רשאי לתת הוראות לשמירה על סודיות המסמכים (תקנה 4(ג)).

חוות דעת נגדית

שחזור החישוב של הצד שכנגד מהנתונים המקוריים, ולאחר מכן בחינה של כל בחירה מתודולוגית בו: התקופה וקבוצת ההשוואה, ממוצע המסתיר פיזור רחב, זיכויים והחזרים שלא נוכו, ספירה כפולה, מדגם שלא נבחר בהגרלה, והנחות שרגישות התוצאה אליהן לא נבדקה. התוצר מצביע היכן התחשיב נשען על הנחה שלא בוססה.

  • שחזור מלא מהנתון הגולמי
  • בדיקת ההנחות והדגימה

תחשיב הנזק והפיצוי

סעיף 20(א) לחוק מאפשר לפסוק פיצוי לכל חבר שהוכיח את זכאותו, או פיצוי בסכום כולל, ובלבד שהסכום הכולל ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות שבפני בית המשפט. כאן הנתונים מהגילוי מחליפים את האומדנים: תחשיב ברמת הלקוח או העסקה, בידוד משתנים מתערבים וניתוח רגישות. חוות דעת שאינה בעניין רפואי מוגשת לא יאוחר מ-90 ימים לפני מועד שמיעת הראיות, וחוות דעת מטעם הצד שכנגד לא יאוחר מ-30 ימים לפניו, אלא אם בית המשפט הורה אחרת (תקנה 87(ה) ו-(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי, החלות בשינויים המחויבים לפי תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות).

הסדר פשרה

בית המשפט מאשר הסדר פשרה רק אם מצא שהוא ראוי, הוגן וסביר, ולאחר שקיבל חוות דעת של בודק שמינה, אלא אם סבר שאין בה צורך מטעמים מיוחדים (סעיף 19(א) ו-(ב)). בין השיקולים: הפער בין הסעד המוצע לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבל אילו הוכרעה התובענה לטובתם (סעיף 19(ג)(2)(א)), שאלה כמותית במהותה. בפועל, בשש השנים הראשונות לחוק מונה בודק רק בכ-15% מהבקשות לאישור הסדרי פשרה שלא סולקו על הסף. אנו בודקים את ההתאמה בין ההסדר לגודל הקבוצה ולהיקף הנזק, ומבקרים את החלוקה ואת הדין וחשבון על ביצוע ההסדר (סעיף 19(ד1)), לצדדים או במינוי כבודק.

  • התאמת ההסדר לנזק ולקבוצה
  • בקרת חלוקה ודין וחשבון על הביצוע
  • בודק אינו יכול להיות מי שייעץ לאחד הצדדים באותו סכסוך (סעיף 19(ב)(2))

לדוגמה: אומדן לבקשת אישור תובענה נתונים סינתטיים

נניח בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שטוענת ששירות מנויים המשיך לגבות דמי מנוי של 9.90 ש״ח בחודש גם אחרי שהלקוח ביקש לבטל. אין עדיין נתונים מהמשיבה, ולכן האומדן נבנה משלושה רכיבים, כל אחד עם טווח:

  • גודל הקבוצה. לפי הדוחות שפורסמו יש לשירות כ-850,000 מנויים, ושיעור הביטולים השנתי בענף נע בין 10% ל-14%. בשלוש שנות התביעה ביקשו לבטל בין 255,000 ל-357,000 לקוחות, וכ-306,000 בהנחה המרכזית.
  • שיעור הנפגעים. בסקר בקרב 400 לקוחות שביטלו, שנבחרו בהגרלה מתוך פאנל, 36 דיווחו על חיוב אחרי הביטול: 9%, עם רווח סמך של 95% בין 6.2% ל-11.8%.
  • הנזק לנפגע. החיוב נמשך בממוצע 2.3 חודשים אחרי הביטול, כלומר כ-22.77 ש״ח ללקוח.

האומדן המרכזי: 306,000 לקוחות כפול 9% כפול 22.77 ש״ח, כ-627 אלף ש״ח. בשילוב הקצוות של שני הרכיבים הראשונים, הטווח הוא כ-360 אלף עד כ-960 אלף ש״ח. ניתוח הרגישות מראה שההנחה הרגישה ביותר היא משך החיוב: כשהוא נע בין חודש לארבעה חודשים, האומדן המרכזי נע בין כ-273 אלף לכ-1.09 מיליון ש״ח, יותר מכל רכיב אחר.

מה הדוגמה מראה: הבקשה מפרטת סכום ואופן חישוב, כפי שתקנה 2(א)(7) דורשת; המגבלות גלויות (סקר שנשען על דיווח עצמי, ושיעור ביטולים של הענף ולא של המשיבה); ובקשת הגילוי נגזרת מהן ישירות: רשימת בקשות הביטול עם תאריכים, והחיובים לפי לקוח וחודש. עם הנתונים האלה האומדן הופך לספירה.

מה בית המשפט מצפה למצוא בחוות דעת כמותית

הקווים המנחים של יחידת המומחים בהנהלת בתי המשפט נכתבו למומחים שבית המשפט ממנה, אבל הם מתארים היטב את מה שנבדק בכל חוות דעת. על בסיסם, ועל בסיס תקנה 87(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי ופקודת הראיות, אלה הרכיבים שחוות דעת כמותית צריכה להכיל:

  • השאלות והיקף העבודה: מה התבקש המומחה לבדוק, ועל אילו מסמכים ונתונים הסתמך.
  • הנתונים: מקור כל נתון, בדיקות השלמות שנעשו, ואם נתון שהתבקש לא נמסר, מה המשמעות של היעדרו.
  • השיטה: פירוט שיטת החישוב; וכשחוות הדעת מתייחסת לשיטות של הצד שכנגד, היתרון והחיסרון של כל שיטה, ומדוע נבחרה השיטה שנבחרה.
  • ההנחות והרגישות: כל הנחה כתובה, ולצידה מה קורה לתוצאה כשהיא משתנה.
  • המסקנה: ברורה ומפורטת, וכשאי אפשר, מגבלות והסתייגויות מפורשות.
  • אסמכתאות והצהרה: רשימת האסמכתאות שהמומחה מסתמך עליהן (תקנה 87(ז)), וההצהרה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות, שבזכותה דין חוות הדעת כדין עדות בשבועה (סעיף 25).

בנוסף, הבקשה לאישור התובענה והתשובה לה מוגבלות לשלושים עמודים כל אחת (תקנה 2(ז)), ולכן הממצא הכמותי צריך להיות מוצג גם בתמצית: טבלה אחת, גרף אחד ומשפט אחד שאפשר לצטט.

ייצוג וליווי

לצד המבקשים

לפני ההגשה: בדיקה אם הפער מדיד, אומדן של גודל הקבוצה ושל הסכום בטווחים, ורשימת נתונים ממוקדת לגילוי. בהמשך: תחשיב הנזק מנתוני הגילוי, חוות הדעת והעדות.

מימון: הקרן למימון תובענות ייצוגיות רשאית להחליט שהוצאות חוות דעת מומחה ימומנו במלואן (תקנה 5(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות (סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות), התש״ע-2010), וההחלטה בידיה. אנו מכינים אומדן מפורט של שלבי העבודה והיקפה, לצירוף לבקשת המימון.

לצד המשיבה

בתוך 90 הימים לתשובה: בדיקה על נתוני החברה, שחזור התחשיב של המבקש ובדיקת ההנחות והדגימה שלו, וטווח חשיפה לניהול ההליך או למשא ומתן.

בהמשך: חוות דעת נגדית בתובענה עצמה, ובדיקה כמותית של הצעת פשרה לפני שמגישים אותה לאישור בית המשפט.

שאלות נפוצות על חוות דעת בתובענה ייצוגית

האם חובה לצרף חוות דעת מומחה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית?

תקנות תובענות ייצוגיות אינן מחייבות לצרף חוות דעת מומחה לבקשה. הן מחייבות לפרט בה, בין השאר, את המספר המשוער של חברי הקבוצה, את הסכום המשוער של תביעותיהם ואת אופן החישוב, ולצרף תצהיר לאימות העובדות (תקנה 2(א) ו-(ב)). כשהעילה נשענת על פער מספרי, על דפוס בנתונים או על חישוב, חוות דעת מומחה היא הדרך להציג את הניתוח כראיה, ובית המשפט רשאי להכריע על יסוד החומר שהוגש בלבד (תקנה 2(ה)).

מה ההבדל בין חוות הדעת בשלב הבקשה לאישור התובענה לבין חוות הדעת בתובענה עצמה?

בשלב הבקשה לאישור התובענה הניתוח נשען בדרך כלל על נתונים פומביים, על מדגם ועל הדוגמאות שנאספו, ותפקידו להראות שיש תשתית ראייתית לשאלות המשותפות ולסכום המשוער; לא לנהל את התובענה פעמיים (עניין עמוסי, פסקאות 12-15). אחרי אישור התובענה, עם הנתונים מהגילוי, התחשיב נעשה ברמת הלקוח או העסקה, ואם מבוקש פיצוי בסכום כולל, הסכום צריך להיות ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות (סעיף 20(א)(3)). גם המועדים שונים: בתובענה עצמה חוות דעת שאינה בעניין רפואי מוגשת עד 90 ימים לפני מועד שמיעת הראיות (תקנה 87(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי).

איך מעריכים את גודל הקבוצה ואת סכום התביעה לפני שיש נתונים מהמשיבה?

האומדן נבנה מרכיבים שכל אחד מהם ניתן לביסוס עצמאי: מספר הלקוחות או העסקאות, מתוך דוחות שפורסמו; שיעור הנפגעים, מתוך מדגם או דוגמאות; והנזק לנפגע, מתוך החשבוניות. לכל רכיב נקבע טווח, והתוצאה מוצגת כטווח סביב ההנחה המרכזית, בצירוף ניתוח רגישות. הדוגמה שבעמוד זה מציגה את החישוב שלב אחר שלב.

מתי אפשר להסתמך על מדגם, ומה בית המשפט יבדוק בו?

מדגם יכול להחליף בדיקה מלאה כשהוא נבחר בהגרלה ממסגרת שמכסה את כל הקבוצה, כשהפיזור בקבוצה מאפשר להסיק מהממוצע על כל חבר בה, וכשהאומדן מוצג עם שגיאת התקן ורווח הסמך שלו. הבדיקה מתמקדת באופן הבחירה, בגודל המדגם ובטווח אי-הוודאות. שלושת אלה מתועדים בחוות הדעת, וההכרעה אם המדגם מספיק נתונה לבית המשפט. בית המשפט העליון ציין שבמשפט האמריקאי נקבע נזק קבוצתי גם בשיטות סטטיסטיות ובמדגמים (עניין רייכרט, פסקה 63), ובעניין ראבי אישר הסתמכות על חוות דעת המבוססת על סקר צרכנים, בכפוף לבחינת מהימנותה (פסקה 42). במאמר על מדגם מייצג פירטנו מתי בית המשפט העליון האמריקאי קיבל מדגם כזה ומתי פסל אותו.

האם ניתן לאמוד נזק כשאי אפשר לחשבו במדויק?

כאשר ניתן לחשב את הנזק, יש לחשבו. פיצוי בסכום כולל מותנה בכך שהסכום ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות (סעיף 20(א)(3)), ובעניין רייכרט נקבע שהסעיף שולל אומדנה, לפחות במסגרת שיטת החישוב הכולל (פסקה 73). כשפיצוי לחברי הקבוצה אינו מעשי, סעיף 20(ג) מאפשר סעד לטובת הקבוצה או הציבור, ובעניין ראבי נקבע שבמסגרתו אפשר לאמוד בעזרת נתונים סטטיסטיים וחוות דעת מומחים, ובלבד שהאומדן נשען על עוגנים בחומר הראיות ולא על ניחוש (פסקאות 49 ו-53). בשני המקרים, תפקידה של חוות הדעת הוא לספק את העוגנים: נתונים, טווחים והנחות גלויות.

מה ההבדל בין חוות דעת סטטיסטית לחוות דעת כלכלית?

ההבדל הוא בשאלה ובשיטה. חוות דעת כלכלית עוסקת בדרך כלל בשוק, במחיר ובשווי: הגדרת שוק, הערכת שווי והשפעה על התחרות. חוות דעת סטטיסטית עוסקת בנתונים עצמם: האם הפער שיטתי או מקרי, מה גודל הקבוצה, כיצד נבנה מדגם וכיצד מחושב נזק ממאגר רחב ולא אחיד, בצירוף ניתוח רגישות ובקוד הניתן להרצה חוזרת. בשאלות כלכליות מובהקות, כגון הגדרת שוק או הערכת שווי, נמליץ מראש על שילוב כלכלן.

מה בודקים בחוות דעת נגדית?

הבחינה נפתחת בשחזור החישוב מהנתונים המקוריים; חישוב שאינו ניתן לשחזור הוא ממצא כשלעצמו. לאחר מכן נבחנת כל בחירה מתודולוגית: התקופה וקבוצת ההשוואה, שימוש בממוצעים המסתירים פיזור, זיכויים והחזרים, ספירה כפולה, אופן בחירת המדגם ורגישות התוצאה להנחות המרכזיות.

על מה נחקר מומחה כמותי, ומי מעיד על חוות הדעת?

חוות דעת שהוגשה כראיה דינה כדין עדות בשבועה (סעיף 25 לפקודת הראיות), ובעל דין רשאי לבקש לחקור את המומחה, ובית המשפט ייעתר לבקשה (סעיף 26(א)). חקירה נגדית של מומחה כמותי מתמקדת בדרך כלל בתשתית העובדתית (מקור הנתונים, שלמותם ואופן איסופם), בהנחות ובנימוקיהן, בשיטה, ובכלל זה באופן בחירת המדגם ובמידת ייצוגיותו, ובשאלה אם המסקנות נובעות מהממצאים. לכן חוות הדעת מפרטת כל הנחה ואת טעמיה, מציגה את מגבלות הנתונים בגלוי ומצורפת לה רשימת האסמכתאות (תקנה 87(ז) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט-2018). על חוות הדעת חותם עידן סולימן, והוא המעיד עליה.

מה תפקיד הבודק בהסדר פשרה, ומי יכול להתמנות?

בודק הוא מומחה שבית המשפט ממנה כדי לחוות דעה על הסדר הפשרה, והוא מתייחס ליתרונות ולחסרונות של ההסדר מבחינת כלל חברי הקבוצה (סעיף 19(ב)(4)). הוא מגיש את חוות דעתו בתוך 60 ימים, והצדדים רשאים להגיב בתוך 30 ימים (סעיף 19(ב)(5)). לא ימונה כבודק מי שאחד הצדדים המליץ עליו, מי שהגיש התנגדות להסדר, או מי שייעץ לאחד הצדדים בקשר לאותו סכסוך (סעיף 19(ב)(2)); מכאן שמומחה שייעץ לאחד הצדדים בתיק אינו יכול לשמש בו בודק.

האם הקרן למימון תובענות ייצוגיות יכולה לממן את חוות הדעת?

ההחלטה בידי הנהלת הקרן. ככלל, הסיוע אינו עולה על 90% מההוצאה שהוציא המבקש בפועל, אבל הוצאות של חוות דעת מומחה הנדרשות לבקשה לאישור התובענה או לתובענה עצמה הנהלת הקרן רשאית לממן במלואן (תקנה 5(א) ו-(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות (סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות), התש״ע-2010). אנו מכינים אומדן מפורט של שלבי העבודה והיקפה, לצירוף לבקשת המימון.

כיצד נשמרות סודיות הנתונים ואבטחתם?

אנו פועלים לפי הוראות הסודיות שקבע בית המשפט; בשלב הבקשה לאישור התובענה הוא רשאי להורות על שמירת סודיות המסמכים שנמסרים בגילוי (תקנה 4(ג)). הנתונים משמשים לתיק בלבד ומעובדים בסביבה סגורה, ללא שירותי ענן של צד שלישי, וכשנדרש העבודה מתבצעת בתוך מערכות הצד שמסר אותם. כל מי שנחשף לנתונים חתום על התחייבות לסודיות, ובסיום העבודה החומר מוחזר או נמחק באופן מתועד, בהתאם להסכם.

מה אינו בתחום עבודתנו?

איננו מעריכים סיכויים משפטיים ואיננו מתחייבים לתוצאה; תפקידנו להציג ממצאים, טווחים והנחות. תמחור סיכון ועתודות הם בתחומו של אקטואר, והגדרת שוק והערכת שווי בתחומו של כלכלן. שאלה החורגת מתחום מומחיותנו נציין כבר בשיחה הראשונה.

מקורות

פנו אלינו